English

שח"מ - שרותים חשמליים מכניים בע"מ

המחלקה המכנית (1960-1950), הייתה הבסיס לחברת הבת "שרותים חשמליים מכניים" ("שח"מ"). היקפי פעילותה הלכו וגדלו מיד לאחר הקמת המדינה. מבנה המחלקה כלל אגף חשמל, אגף משאבות, אגף מנועי דיזל ומחלקת הרכבת תחנות חשמליות. כל המחלקות סיפקו את שירותיהן ליחידות השדה של החברה ועליהן הוטלה גם עבודת הפיתוח (משאבות, לוחות חשמל), ההרכבה ובמידת הצורך גם תחזוקה.

 

בינואר 1959 התקבלה במנהלת החברה ההחלטה לאפשר למחלקה המכנית לנהל את עסקיה עצמאית ולבצע גם עבודות חוץ. ב- 1961 נרשמה "שח"מ - שרותים חשמליים מכניים", כחברה עצמאית ותמורת הבניינים והציוד שקיבלה מחברת האם "מקורות חברת מים בע"מ", העבירה חברת הבת לחברת האם את מניותיה. בשנים אלו התמקדה פעילותה בייצור ובהרכבה של ציוד שאיבה חשמלי (ובכלל זה לוחות חשמל) למפעלי מים, דלק וביוב, בהתקנת מכשירי כלורינציה ואף בהרכבה של אמצעי פיקוד וקשר.

 

בשנת 1963, ימי הקמת המוביל, 85% מעבודותיה של החברה נעשו עבור "מקורות". תחומי עיסוקה הייחודיים של החברה העניקו לעובדיה יציבות בתעסוקה, אך החברה וראשיה נאלצו כל העת לפעול להגדלת היקף ההזמנות. בפני מנהליה ניצב כל העת החשש שמא לא יוכל היקף העבודות עבור חברת האם לספק עבודה בהיקפים גדולים, ולכן הושקע מאמץ באיתורן של עבודות חוץ. ההשקעה נשאה פרי והחברה ביצעה עבודות עבור בית החרושת לסוכר בעפולה, בית החרושת לבתים טרומיים יובל-גד ואפילו עבור בית חרושת לסוכר באיראן. שח"מ שירותים חשמליים מכניים, בשיתוף רשת "אורט" ומשרד העבודה, הקימה בית ספר תעשייתי, שבו הוכשרו תלמידים לעבודות בתחום עיסוקה של החברה. בית הספר פעל עד סוף שנות ה-70 וכמה מתלמידיו נקלטו בשח"מ ובמקורות לאחר שירותם הצבאי.

 

שח"מ עסקה גם בפעילות להגברת הגשם באמצעות זריעת יודיד הכסף. פעילות זו כללה הן את הניסויים והן את ההפעלה, וליוו אותה כל העת חוקרים מהאוניברסיטה העברית. כמו כן, פעלה מטעמה חברה לתיקון ולכיול מדי-מים.

 

שח"מ, מקורות עצמה וחברות הבת, נאלצו כאמור כל העת לעמוד בתחרות שהתפתחה בתחומים אלו מול חברות המגזר הפרטי. למרות זאת, החזיקה שח"מ מעמד והתמודדה בהצלחה עם תלאות השינויים הארגוניים והכלכליים בחברת האם. בעת ביצוע השינוי המבני האחרון (שהסתיים ב-2008) והקמת "שח"מ מקורות ביצוע בע"מ" הייתה שח"מ ללב הביצוע.

 

ייצור לוחות חשמל, מפעל שח"מ, אזור

 

 

שח"מ השקיעה משאבים רבים בתחום המשאבות. בימי מפעל הקישון, ועוד לפני הפעלתו, הוזמנו המשאבות וציוד השאיבה עבור מפעלי המים בישראל מגורמי חוץ. כך היה בשנותיה הראשונות של החברה עד שזו החלה להגדיל את מעורבותה ולהתמחות בתכנון, בייצור, באספקה ובהתקנה של ציוד שאיבה לקידוחים הרדודים והעמוקים שבוצעו עבור החברה. הניסיון הרב שנצבר בחברה בתחום זה, הביא אותה להישגים מקצועיים רבים, המאפשרים לה כיום להתקין ציוד שאיבה לעומק של יותר מ-500 מטר.

 

עד ראשית שנות ה-60 של המאה ה-20, השתמשה "מקורות" בעיקר במשאבות מתוצרת ארצות הברית והשקיעה מאמץ רב בהתאמתן לציוד השאיבה שלה. בעקבות אתגר זה החלה "שח"מ" לפתח בעצמה דגמים שונים של משאבות, בהתאם לדרישות הייחודיות של משק המים בישראל. תהליך הפיתוח של המשאבות מבית "שח"מ", כלל שיתוף פעולה עם חברת IBM, שפיתחה מודל תלת-מימדי (3D) לתכנון נכון ומדויק של המשאבות.

 

הדגם הראשון שפותח היה בהספק של 125 מק"ש ובעקבותיו פותחו דגמים בהספקים שונים ובקטרים נוספים. מתחילת שנות ה-80 ועד היום, פיתחה "שח"מ" יותר משמונים דגמים בקטרים שונים, מ-6" עד "40, ובספיקה של עד 6,300 מק"ש.

 

אולם הייצור שח"מ (1970), אזור

 

 

מלבד תכנון מפורט, כללו עבודות הפיתוח השונות גם ביצוע מבחני שאיבה וביצוע מודלים הידראוליים במכונים המתקדמים ביותר בעולם בתחום. כל אלו נעשו כדי להתאים את המשאבות לקידוחים, לתחנות שאיבה (בוסטרים) ולאיכויות המים המשתנות. במשך השנים רשמה שח"מ כמה פטנטים על פיתוח משאבות ואמצעים נלווים.

 

לצורך ייצור ציוד השאיבה (מפוקים), השתמשו בשח"מ במשך כ-30 שנה במחרטת "לנדיס" (Landis). זו שירתה את החברה עד שנות ה-90. בעקבות בעיות תפעול שהקשו על שמירת טיב המוצרים ואיכותם, הוכנסה לשימוש בשנות ה-90 מחרטת CNC מבית DAEWOO הקוריאנית. מחרטה זו וציוד ההעמסה שהותאם לה, הצעידו את החברה שוב אל קדמת הטכנולוגיה בתחום ייצור המפוקים.

 

לא רק בתחום פיתוח משאבות וציוד נלווה התמקדה החברה. האחריות המוטלת על שח"מ בפירוק ובהרכבה של ציוד שאיבה ובשאיבות ניסיון, חייבה אותה לשפר כל העת את האמצעים בתחום. כך פותח מודל להרכבת ציוד במשקל של עד 70 טונות, נקנה ציוד מתאים ובכללו בלוקי הרמה ומנופים הידראוליים, וקוצרו זמני הפירוק וההרכבה.

 

 

מכונת הלנדיס הישנה לייצור מפוקים, לימים הוחלפה במחרטה CNC

שילובה של מחרטת CNC הצעידה את החברה אל קדמת הטכנולוגיה

 

 

 

עבור לתוכן העמוד